הסיפור "טיול של חורף"

ביום חורף גשום כשהרוח בחוץ נושבת

 ועננים שחורים בשמיים

החלטתי לצאת לטיול

לבשתי מעיל של חורף

נעלתי מגפיים ויצאתי מהבית

הרוח בפנים חזק נשבה

ואותי כמו נייר עיתון מעיפה

הוי מר לי מר כי אי אפשר ללכת בקו ישר

קצת ימינה וקצת שמאלה לפנים וגם אחורה.

אז עלה לי בראש רעיון מצוין

להתנהג כחוצפן

להפנות לרוח את הגב והישבן

התקדמתי בזהירות ובאיטיות

 הסתכלתי לאחור כדי לא ליפול לאיזה בור.

בדיוק כשנמאס לי ללכת הפוך הגעתי לחורשה

שם בין העצים הייתה לי הגנה

והלכתי ללא בעיה

כשיצאתי מהחורשה הרוח נחלשה

אבל אז הרפתקה חדשה

גשם התחיל לטפטף ואני התחלתי לרוץ ולקפץ

רצתי בזיגזג כדי לברוח מהטיפות וקפצתי בכל מיני קפיצות משונות.

הגשם התחזק והתחזק ואני ממנו מנסה להתחמק.

הייתי כבר כמו סמרטוט רטוב כשהשמש זרחה שוב.

הגשם נחלש ונחלש ונפסק ושקט הס.

בטיול המשכתי ומה נפלא לגלות שבכל השבילים יש שלוליות

איזה כיף משלולית לשלולית במים ובבוץ לקפוץ.

הבוץ ניתז על הבגדים והפנים והכל התמלא כתמים חומים.

גם המגפיים התמלאו בבוץ ומים והן שוקלות כפליים.

כך בצעדים של פיל התקדמתי לא כרגיל

ומי בא והגיש לי עזרה?

הרוח השובבה, היא החלה שוב לנשוב בחוזקה

ואותי השליכה והצילה מהצרה.

תודה לך הרוח

אני עכשיו רוצה לנוח.

דילגתי על הרגליים

עם שיר על השפתיים.

רטוב ומלוכלך

וקצת רועד מקור,

זה טוב הביתה לחזור.

אל הבית החם

והטיול תם ונשלם.